אהבה וריפוי 

מחלה וריפוי

צהרי יום קיץ ואני בדרכי מפגישת עבודה למשרדי שקועה במחשבות ובהרהורים. מזה תקופה ארוכה מאד יודעת אני שעלי לעשות החלטה גורלית בחיי. ההחלטה כרוכה בקשיים ואתגרים אינסופיים שישפיעו על חיי ילדי וחיי. ההגיון אומר "ברחי לנפשך" והפחד לעומתו רומז "השארי עוד קצת, אולי זה ישתנה, אולי מחר יהיה אחרת". הקונפליקט הפנימי משתולל בתוכי והסבל הנפשי גדול מכל.
הרמזור מתחלף לירוק ואני עומדת לחצות כביש סואן ולפתע שומעת קול פיצוץ אדיר שנשמע לכאורה במרחב החיצוני, אך משום מה יודעת אני שהקול הרועם נשמע בראשי. "בוודאי התפוצץ צמיג במכונית קרובה וגרם לרעש הנוראי", חושבת אני. שנייה חולפת, וכאב חד, משתק אותי וצרחה יוצאת מפי. הפיצוץ ששמעתי היה למעשה קרע בשריר ברגלי הימנית.
האור מתחלף לאדום ואני עומדת חסרת אונים באמצע הכביש, צפירות של נהגים, כאב ופחד נוראי מאלצים אותי לעבור במהירות כשאני צולעת ובוכה.

ארוע זה קרה לפני שנים רבות ועד היום תוהה אני כיצד עמדתי בכאב, חציתי את הכביש והגעתי בבטחה אל חדר המיון ולקביים. הכל היה מעורפל ויחד עם זאת חד כל כך.
בשכבי במיטה שעות ארוכות בתקופת ההחלמה, הבינותי שתת המודע שלי מצא דרך להשבית אותי לזמן מה על מנת שאנוח ואחליט לגבי השינוי העתידי בחיי. התערבות פנימית וגאונית, אפשרה לי למצוא פתרון זמני לתהליך ההשהיה שלו הייתי זקוקה. המחיר ששלמתי עבור הקונפליקט הפנימי והמתמשך היה רווי בכאבים, טיפולים וסבל, אך בכל זאת השיח את דעתי, ונתן לי הפוגה והרפייה מהלחץ המחשבתי והרגשי המתמשך.
התאונה המוזרה שחוויתי יצרה צוהר בזמן ואיפשרה לי להבין ולנתח את נסיבות המקרה, הסיבות, והמסקנות. הבינותי בצורה חד משמעית כיצד הקונפליקט הפנימי המתמשך, עוצמת הרגשות, העצב המתמשך, ותחושת חוסר האונים, גרמו לי לעבור תהליך כואב ומתמשך בגופי ובנפשי שישאר חרות בזכרוני כל חיי. היום אני מוקירה תודה ל mind - ,לתודעה שלי, על ההזדמנות לנוח, להבין וללמוד, תוך כדי השהייה וריפוי.
תובנה חדשה נולדה בתוכי, הבינותי שיצירת מחלות וכאבים פיזיים מהווים לעיתים בריחה מהתמודדות עם קונפליקטים וחוויות רגשיות, ומשהים לקיחת החלטות גורליות וביצועם.


לפיכך מתעוררת השאלה מהי מחלה וכיצד היא נוצרת?

מחלה היא תולדה של ראייה סובייקטיבית, וחשיבה שגוייה של מצב או אירוע במהלך החיים. בתקופות חיים שונות כשאדם חי בחוסר הרמוניה עם עצמו והסביבה, ובמצבים בהם הוא נאבק עם קונפליקטים פנימיים, כעסים מודחקים,ותחושה של חוסר אונים, גופו מייצר מחלות.
קיימים גורמים נוספים המהווים בסיס למחלות והם: מתח סמוי לאורך זמן, עצב, תיסכול וחוסר מימוש אישי. תחושות אלה ואחרות תורמות וגורמות לגוף האדם להגיע למצב של חוסר איזון אנרגטי ומשמשות בסיס לחולי. ארועים חוויתיים טרואמטיים בחיי אדם שאינם בשליטתו ושאותם אין ביכולתו לקבל או לשנות, מייצרים משקע ריגשי וקרקע פורייה לתשישות, לאיבוד אנרגיית החיות והשמחה. בהעדר שמחה, תשוקת חיים, ותקווה, נולדת המחלה.

נכון להיום ניתן לאמר שחידושי הרפואה, המדע, והטכנולוגיה מאריכים חיי אדם ואפילו משפרים את איכות החיים הפיזיים, אך היכולת האמיתית של האדם להתרפא נובעת מכוחות פנימיים ונפשיים ומרצון להתמודד ולהתגבר על האתגרים שנקרים בדרכו במסע החיים.


תומאס אלווה אדיסון ממציא עולמי מפורסם ואיש עסקים אמריקאי שחי במאה הקודמת
בשנים 1847-1931 הבין בעיתו את משמעות הקשר ההדוק בין גופו של האדם, סביבתו ונפשו. כבר בתחילת המאה העשרים ראה וחזה את עתידה של הרפואה המודרנית כרפואה מהותית, טבעית והוליסטית שמעודדת ריפוי בכל שטחי החיים. למרות תפיסתו המדעית והמצאותיו השימושיות והתכליתיות, הבין אדיסון שקיימים אלמנטים נוספים אחרים שמצויים מעבר להגיון ויכולים להשפיע על מצב בריאותו של האדם.
הוא כותב:
"הרופא של העתיד לא יתבסס על מתן תרופות, אלא יטפח במטופליו אכפתיות למשמעות הקיום, לתזונת האדם, ולמכלול הגורמים המעודדים בריאות, ומונעים חולי".

רופא ואיש חזון ד"ר אלברט שוייצר מסביר בכתביו לחבריו הרופאים ואומר:
"לו היינו כנים ואמיתיים היינו מספרים לחולה את האמת, שהרופא האמיתי קיים בתוכם". כל רופא ולו המפורסם והטוב ביותר אינו אחראי לפעימת הלב הראשונה של העובר, ולנשימה האחרונה בעת המוות הפיזי. הרופא תורם את חלקו במיומנות, במקצועיות, באחריות, ובאכפתיוית, אבל תהליך הריפוי וההחלמה נוצר בתוך שדה המודעות של האדם.
שדה אינטיליגנטי שמבוסס על כח הישרדות, אמונה, תקווה , אהבה עצמית, ורצון עז להחלים.

מייקל טלבוט מדען חוקר וסופר כותב בספרו "מעבר לקוונטם פיזיקס" כותב: "כל תא בגוף האדם קיים במקום מסויים ביקום כתא בודד כאורגניזם. כל התאים בגוף האדם מתחברים ויחדו יוצרים שדה של מודעות. לכל תא אינטיליגנציה וזכרון משלו אחרת, לא היו יכולים להתקיים במקומות אחרים."
לדבריו קיים קשר ההדוק בין התאים בגוף האדם ובטבע.

רופא הודי אמריקאי מפורסם ד"ר דיפאק צופרה שמשלב רפואה מערבית ומזרחית,
מסביר ואומר:
"98% מהתאים האנושיים משתנים תוך שנה, ולכן נשאלת השאלה כיצד נותרת מחלה בגוף האדם גם לתקופות ארוכות יותר". הוא מרחיב ומסביר שלכל תא יש זכרון משלו, והזכרונות מועברים לתאים החדשים דרך האמונות, הערכים, תפיסת העולם, והגישה לחיים.

נורמן קוזין מדען אמריקאי נוסף שריפא את עצמו ממחלה קשה על יד שינוי גישתו לחיים וחיזוק האמונה שיכולות הריפוי קיימות בתוכו כותב:
"ריפוי אינו תהליך של מצוקה והענשה אלא להפך, הזדמנות והארה. הריפוי מבטל את התחושה של חוסר אונים וחולשה, ומחליף אותם בתקווה, באומץ, בנחישות דעת, וברצון עז להשתפר, לשנות, ולהשתנות."

אדם שמרחיב את התודעה שלו, מאמץ חשיבה חיובית, משנה את תפיסת עולמו, ולוקח אחריות לחייו יוצר "ניסים". (חוויות שנסות למעל הטבע).

בואו יחדו, ונפתח את הלב אל עצמינו ואל הזולת, נקבל ונכיל את השוני שיש באחר,
נאהב ללא תנאי מעבר להגיון ולזמן, נפתח רצון פנימי עז לעזור לזולת ולהעזר באחר, נוקיר תודה ונסלח, וניסים יקרו הן בחיינו והן בחיי הסובבים אותנו והפלנטה כאחד.

אהבה היא הכח המניע וריפוי הוא תוצאה של חיבור והרמוניה בין גוף נפש ורוח.


אהבה וריפוי



אהבה היא אנרגיה בריאתית וקסומה
החיים היא שוזרת בצעיף אמונה
אמונה את העצב מבריחה מרחיקה
והפחד בלב שוב נטען בתקווה

במהות התקווה היא שמחה ויצירה
במסע החיים היא אחת יחידה
מופיעה לה בפתח בעיתות מצוקה
משנה מציאות מרפאה מחלה

אהבה אמונה תקווה ושמחה
תדרים נפלאים של ריפוי וצמיחה
בכולם חבויים מצפים לגאולה
התחדשות התעצמות ושיר הודייה.


ד"ר חוה פרי